יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

מוגנות בקהילה


האם אני ובנותיי מוגנות מפגיעה ביישוב ובסביבתו?




הניסיון מראה שהתחושה ש"לי זה לא יקרה" יותר חזקה מכל אזהרה, לכן ראינו לנכון לכתוב דברים קונקרטיים, בעזרת מקרים שקרו במקומות שונים.

א. לאחרונה קיבל צוות המוגנות דיווח של מישהי מאחד היישובים. היא נסעה בטרמפ עם נהג הובלות, ומאחר שלא היה מקום פנוי בספסל האחורי, ישבה לידו. הנהג ניסה להטריד אותה, בעיקר במילים אך גם במעשים. היא הייתה עירנית והתנגדה, ותוך כדי כך שלחה לבני משפחתה מסרון שהיא במצוקה, עם בקשה לצאת לקראתה ברכב המשפחתי. ב"ה, הנסיעה הסתיימה ללא פגיעה של ממש. [לצערנו, מרוב לחץ הנוסעת שכחה לרשום את מספר הרכב...].

ב.     אירוע שאירע לאחרונה באחד מבסיסי צה"ל. חיילת יצאה לבילוי עם חייל שהכירה בבסיס. הוא המתין לה עם שני חברים, ושלושתם פגעו בה בצורה קשה. התברר, שגם היכרות מוקדמת לא יכולה לתת תעודת ביטוח. אנשי המקצוע מכירים מקרים רבים של פגיעות שבאו מתוך קשר רומנטי תמים. וידוע שרוב מכריע של הפגיעות נעשה בידי אנשים מוכרים.

ג.  באחד היישובים הלכה נערה לישון בבית של חברתה. כאשר שהתה בתוך הבית, הותקפה על ידי אורח של המשפחה ששהה בביתם באותו ערב, ונזקקה לעזרה מקצועית כדי להתאושש מן האירוע.

ד. אירוע שהסעיר את המדינה לפני כ-15 שנה. אלוף מוערך בצה"ל, שר הביטחון לשעבר, הורשע בהטרדה של חיילות ששהו במחיצתו בזמן ששירת בצה"ל. ניתן ללמוד מכך, שגם אדם שאנו תופסים אותו כנורמטיבי לחלוטין [עם צל"ש מפואר ממלחמת יום הכיפורים] וכאדם שיש לו הרבה מאוד מה להפסיד – עלול להימצא כפוגע/מטריד. הדבר ממחיש מאוד את דברי חז"ל, שאמרו: "אין אפוטרופוס לעריות". ולמי שזקוקה לדוגמה נוספת, רק לפני שבועיים הורשע רב מפורסם בארצות הברית, כאשר התגלה שנהג להציץ במקווה בו טבלו נשים שעברו באמצעותו את תהליך הגיור שלהן. ורק לפני שנה הועבר מתפקידו מנהל מחלקה במועצת בנימין בשל תלונות חוזרות על הטרדה.

ה. באחד היישובים, ילדים וילדות שיחקו במקום ציבורי פתוח. קבוצת בנים הזמינה בת צעירה מהם אל מעבר לחומה סמוכה, ושם התרחש אירוע. למותר לציין כי מקרים כאלה עלולים לקרות גם אצלנו ביישוב.

איך אנו מגינים על עצמנו?


הדבר החשוב ביותר הוא לא להיות תמימה. לא לומר אף פעם "לי/לבתי זה לא יקרה". גם לא לומר: "האדם הזה הוא בסדר גמור, אני מכירה אותו". מצד שני, לא ניתן לנהל חיים נורמליים בתוך פחד מתמיד ולכלוא את עצמנו ואת ילדינו מאחרי סורג ובריח במשך כל שעות היום והלילה, וכולנו יודעים שהרוב המכריע של הגברים לא פגעו ולא יפגעו באף אחת.

ננסה לתת כמה עצות שיכולות לצמצם את הסיכון:

א. להיעזר בהלכה היהודית. ההלכה נתנה לנו שני כלים מרכזיים לשמירה על עצמנו. הראשון שבהם הוא איסור "ייחוד" – האומר שלא להימצא ביחידות [או כמעט ביחידות] עם בן המין השני שאינו בן המשפחה הגרעינית שלנו. כאשר נקלעים לסיטואציה של קירבה כלשהי עם בן המין השני, עלינו לשים לנגד עינינו את השאלה: אם הגבר/הבחור/הנער שבסביבתי ירצה לעשות משהו, האם יש לו אפשרות לעשות את זה מבלי להתגלות מיד? חשוב להקפיד על כך גם ב'דייט' עם בחור ישיבה עם זקן, פיאות וציציות בחוץ.

ב.     הכלי השני שההלכה היהודית נותנת לנו הוא 'שמירת נגיעה'. הקפדה על כך יוצרת סביבנו "כיפת זכוכית" של הגנה, ומאפשרת לנו לזהות במהירות ובקלות כל ניסיון לפרוץ את הגבולות שלנו.

ג. בנסיעה לבד בטרמפים, בשום אופן לא לשבת על יד הנהג, גם אם המחיר הוא המתנה של שעה נוספת בטרמפיאדה.

ד. כאשר ישנים בבית של משפחה אחרת, לוודא שהאם נמצאת בבית והיא ערה בשעות הפעילות שלנו. גם 'לא מזיק' לנעול מבפנים את הדלת של חדר השינה.

ה. אם מבקשים ממך בייביסיטר, אל תסכימי לטפל בילדים כאשר האבא נמצא אתם בבית בלי אשתו, אלא אם כן יש בבית גם ילדים גדולים.

איך נשמור על הבנות שלנו?


אנו לא יכולים ולא רוצים לכלוא אותן בבית, ובכל זאת:

א. שיח פתוח שבין אם לבתה על נושאים צנועים, מאפשר לבת – בכל גיל שהוא – לשתף את אמה בכל מה שעובר עליה ובכל דבר שהיא חוששת ממנו. פתיחות זו תאפשר לאם לשוחח בצורה מועילה עם בתה על הדרכים להיזהר מאירועים שונים. שיח כזה יאפשר לבת לספר לאמה אם יקרה לה משהו לא נעים.

ב.     הסברה. לעשות את זה בצורה עניינית, מבלי להבהיל ומבלי לייפות את המציאות. לא כדאי לתת לבת צעירה לקרוא את הדף הזה בעצמה או לדבר אתה על הכול ביחד, אלא מעט מעט בכל פעם. חשוב להסביר שבדרך כלל לא קורה כלום, אבל לפעמים קורים דברים, ולהוסיף שיש בידינו אמצעי זהירות פשוטים וזמינים. "מוטב להיזהר ולא להצטער". במסגרת זו חשוב גם לדבר על 'מקרים ותגובות'.

ג. אם הבת נוסעת אל מחוץ ליישוב, חשוב שתהיה מצוידת בטלפון נייד. ובאם היא נוסעת בשעות 'מתות', בהן היא עלולה להתפתות לעלות על טרמפ שאינו בטוח, לא לחסוך בכסף ובמאמץ, ולהסיע אותה. זוהי השקעה קטנה מאוד יחסית להשקעה שתידרש במקרה בו יהיה צורך לטפל בפגיעה.

ד. חשוב להיות עם הילדים כאשר הם יוצאים למרכז היישוב או לוודא שיש אדם מבוגר אחר ששם לב אליהם. אנו ממליצים להורים לעשות מידי פעם סיבוב במרחב שסביב מתקני המשחקים, כדי לראות אם יש התרחשויות כלשהן בפינות מוסתרות.

ה. כאשר מדובר בנערות, חשוב להעלות אצלן את המודעות לבעייתיות שיכולה להיות בהימצאות עם גבר, בן או שני בנים ביחידות, ועוד יותר – בשעות המאוחרות והקטנות של הלילה. כמו כן, לדבר אתן על אירועים שעלולים להתרחש בזמן שמרטפות, שינה אצל חברה או משהו דומה לזה. ההדגשה שמצד אחד כל אדם – אפילו מוכר ואפילו מוערך – עלול להתגלות כפוגע ברגע מסויים, ומצד שני הרוב המכריע של הבנים/הגברים לא עושה מעשים פסולים, יכולה ליצור תודעה מאוזנת.

ו.  דברו עם הבנים ועם הבעלים שלכן על שמירת גבולות מצדם. ככל שיותר גברים יקפידו על גבולות כאלה, כך תיווצר סביבה יותר מוגנת עבור כולם, כאשר כל חריגה מן הגבולות הללו תדליק אצל הבנות נורת אזהרה.



אם יש צורך בעצה נוספת, ניתן לפנות למחלקת הרווחה או לחברי צוות המוגנות היישובי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה